<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רפ"ב</h1>
<h2>דף כה.</h2>
הגוזז עיקרו של גוזז שגוזז צמר או שער מעל בהמה וחיה, תולדה דאורייתא דאמר ריש לקיש בפ' כלל גדול התולש כנף העוף חייב משום גוזז משום דרך כנף בתלישה והקוטמו חייב משום מחתך והקוטמו פי' לאחר שתלשו חותך ראשו שהוא דק וראוי להניחו בכרים ובכסות חייב משום מחתך דמקפיד לחתוך עד מקום שהוא ראוי, וכן לצד זנבו שהו' קשה מורט שערו מכאן ומכאן ומשליך הקנה ונותן השיער בכר וכסת, והמורטא) חייב משום ממחק, ובפרק הלוקח בהמה (דף כ"ה) מסקינן השוחט בהמה ביום טוב עושה מקום לקופיץ מכאן ומכאן ותולש את השיער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו, ובעוף לא יתלוש מפני שהוא דרכו. [סמ"ק סימן רפ"ב]. א)0המורטו פירש"י לתת הנוצה בכר חיי' משום ממחק, וקשיא דאם כן לגבי ממחק הוי מלאכה שאינה צריכה לגופ' לכך נר' והמורטו כדי לעשות קובעין מעצם הכנף לאחר שנמרט, עכ"ל.
